להעמיק לתוך נקודת מבט של חלק בתוכנו, היא משהו שעושים בעולם ההתמקדות: אנחנו חשים את החוויה עליה אנחנו מספרים, מעמיקים אתה, ולרוב אזור מסוים בגוף הפיזי מתעורר לתחושה.
הגוף הוא שבוחר היכן ממוקמת התחושה בכל התמקדות מחדש אבל, כשעובדים עם נושאים שקשורים במיניות – לעיתים איברי המין עצמם מתעוררים.
התחושה היא לאו-דווקא של גירוי כפי שאנחנו מכירים אותה אלא: משהו שם הופך מורגש.
לאורך השנים אני מוצאת שהקשבה לתחושה באיברים הללו, לדימוי שעולה ולסיפור שטמון במערכת המין שלנו, היא אחד הדברים החשובים בתהליך שאדם עושה עם עצמו.
כאישה, קל היה לי להעמיק בנקודת המבט של אברי המין הנשיים, והניסיון שהיה לי עם עצמי ובמפגשים אישיים תמך בי בהנחיה.
אבל מה עם הגברים?
אל המים קפצתי עם תלמידים גברים שביקשו לעבור תהליך של עומק סביב נושאים שקשורים לחיי המין שלהם: התמכרות לפורנו, גמירה מהירה, תסכול או פגיעה מינית. לרוב, כמו עם הנשים, היינו צריכים יחד לחצות את המשוכה של המבוכה אבל, כשהעזתי להזמין אותם להקשיב לתחושה שעולה באיברי המין, גיליתי כמה צמא יש בצד הגברי למהלך חקירה אמיתי ועמוק.
באופן מפתיע, מצאתי שלגברים קל יותר להיות עם נקודת המבט של איבר המין שלהם משום שהשיח החברתי רגיל לנתק אותו מהגוף: "כשאני חושב מהזין אני לא חושב מהראש", "זה הוא החליט בשבילי" וכו'.
גברים מעניקים שם לזין שלהם אבל במסגרת הסחבקיה הם גם מאשימים אותו בכל מה שקורה ביחסי המין שלהם: הוא לא עמד, הוא גמר מהר, הוא לא זקוף/גדול/ייצוגי מספיק….
מערכת היחסים של גברים ואיבר המין שלהם היא נושא למחקרים רבים אבל, לשמחתי, ההתמקדות משחררת אותנו מנוסחאות ומאפשרת בכל נושא לגבר הספציפי להקשיב לתחושה הספציפית, בגוף הספציפי שלו.
בפגישות אישיות בקליניקה אנחנו מקשיבים לאיבר המין ומעמיקים אל העומק של החוויה מנקודת מבטו. לפעמים הצורך עולה מתוך נושא שלא קשור בסקס ולפעמים להיפך, הסקס מוביל אל העומק ואפשר לפגוש את העולם מנקודת מבטו של איבר המין הזכרי: את המשקל העצום שמונח על כתפיו הצורך להוכיח, להיות גדול, חזק, יציב, זקוף, גיבור. במיטה הזוגית וגם בעולם.
הבקשה העמוקה שעולה ממנו פעמים רבות – בווריאציות שונות – היא שנשים יפגשו את אברי המין הגבריים ממקום אוהב, אמפטי, יפסיקו לתלות בו את היכולת שלהן להגיע לעונג, ויקשיבו למערכת המינית המורכבת לא פחות של הגברים: הבושה, האשמה, וחובת ההוכחה הרב-דורית.
בקשת העומק של הזין מהאישה היא לזכות למבט בגובה העיניים ולקבל תמיכה עבור החלקים שמחזיקים את הזקיפות הגברית בעולם – במקום לדחוף לה ויאגרה.
עם נ' אני עובדת כבר מעל לחצי שנה דרך הסקייפ. באחד המפגשים בהם התמקדנו על הזכות להסתובב בעולם בזקיפות קומה הוא הסביר: "בחינוך שקיבלתי יש 'בסדר' או 'לא בסדר' אבל ה'לא בסדר' סותר את מה שמרגיש טבעי"
– "אתה יכול לשתף אותי בדוגמה ל'לא בסדר' שנאמר מול משהו שהוא טבעי?"
הוא שתק ממושכות ואז אמר "עולה המון בושה, אשמה גדולה…" ואז הוא אמר "הכל סובב סביב הזקפה. כשהייתי נער היו מקרים שזה קרה לי (זקפה ספונטנית) כשהייתי עם אנשים מהמשפחה וזה הפך לבדיחה גדולה"
– הדהדתי לו "אז הגוף שלך ממש זוכר רגעים בהם הזקפה שלך הפכה לבדיחה" ושאלתי "ואיך זה עבור איבר המין שלך? מה הוא מרגיש כשאתה נזכר בזה?"
נ' ענה מיד :"עכשיו הוא מקופל מאד חזק בין הרגליים שמשולבות. הוא כועס והוא לא מאמין לך שאת באמת מסכימה להקשיב. שהוא יכול להיות מה שהוא, להראות את עצמו בצורה ישירה, שאת תראי אותו"
– הדהדתי את הקושי להאמין והוספתי "נקודת מבטו מאד חשובה פה : הוא חלק ממערכת שקשורה ביכולת להיות זקוף"
"נכון" אמר נ' מיד "והוא מרגיש ייאוש וחוסר תכלית. הוא רוצה לתרום למערכת אבל הוא כל הזמן מקבל הטפות ושומע 'לא, זה לא מתאים' "
– "… ומה התחושה שלו כרגע?"
"סוג של ייאוש.. הוא רוצה לדעת אם יש מקום שבו כן תהיה לו לגיטימציה כי אפילו בסביבה מינית, עם בת הזוג שלי זה לא 100%"
"תראה אם אפשר לשאול אותו למה הוא זקוק?" אני מציעה והוא עונה "הוא רוצה להיות באיזושהי רמה של חופש… פשוט להיות. יש כל כך הרבה לחץ והגבלות כל הזמן…"
גם ל', שהגיע כדי לעבוד עם שאלות שקשורות לאינטימיות זוגית שיתף בנוגע לתחושת הגבריות שלו "מעולם לא היה הדהוד מהסביבה לגבריות שלי" הוא סיפר בנוגע לתחושות שלו כגבר בעולם ובתוך זוגיות.
כשהעמקנו עוד פנימה עם השאלה 'מי הגבר שאני' עלו אזורים בגוף בהם הייתה תחושה מורגשת ואזורים נטולי תחושה. אזור האגן היה בלתי מורגש. "אני מרגיש את העדר התחושה" הוא הסביר בהקשר של איבר המין עצמו "זה כמו אוויר דליל – משהו שאי אפשר לאחוז בו… אין שם משהו שאפשר לתפוס ויש שם רגשות של תסכול, כעס ועצב"
כשנשארנו עוד שם כדי להעמיק, עלו זיכרונות ילדות שקשורים בהסתרה – בעיקר בהקשר של אוננות ובמסרים שהגיעו מהאימא ש'מבחינתה הדבר הכי מסוכן זה שאחי ואני נגדל להיות גברים… חוויה של סירוס " הוא אמר וחזר אל האיבר שמרגיש איננו.
בסיום התהליך ל' חזר אל השאלה שהתחלנו ממנה 'מי הגבר שאני' "אני מרגיש עכשיו קצת יותר" הוא אמר "וחשוב לי להיות בקשר עם המקום הזה"
הזין הגברי הוא לא רק איבר, הוא מקום, הוא תחושה, הוא מאגר של זיכרונות וידע המעוגנים בגוף.
הוא מרגיש ושומר גם את הדברים ששכחנו ובדומה לנרתיק אצל האישה, הוא החלק המיני-הרגשי שיודע מה אסור ומה מותר, איך נכון לנו לבוא לידי ביטוי בעולם, ומה גברי עבורנו.
כשהזיין חווה את עצמו כבלתי נראה, חלק שיש להתבייש בו, משהו שהיינו אתו בקשר אבל כעת הוא נשכח – החוויה הגברית הופכת חסרה.
היתרון בתהליך ההתמקדותי הוא היכולת להיות בקשר ישירות עם חלקים בתוכנו ואיבר המין, הוא אחד החלקים בגוף שחשוב ומעניין להקשיב להם בהקשר של כל תהליך ובייחוד בתוך תהליך שקשור אל העולם המיני.