הספר 'The erotic mind' של דר' ג'ק מורין, מתחיל בהיסטוריה של החקר המיני. מורין מראה איך לצד פריצות הדרך של החוקרים האמיצים, נקבעו גם משוואות ואמירות חד משמעיות על המיניות האנושית, בעיקר סביב הגדרות של מהו הנורמלי ומהו הסוטה.
אבל, מסביר הכותב, המיניות שלנו היא חוויה כל כך מורכבת והארוס עמוס בכל כך הרבה סתירות פנימיות שכדי לחקור אותם באמת, אנחנו צריכים לקבל את המורכבות ולא לחתור להפשטה.
המרק הקוסמי
גם לתחושתי המורכבות הזו היא חלק מהערפל אותו אנחנו פוגשים בבואנו לחקור את המהות המינית שלנו. בתוך הערפל הזה צפים זיכרונות המיניות המוקדמים שלנו, החינוך, המגדר, דימוי הגוף, הטראומות שחווינו וכו'. בזוגיות, כל השמחה הזו נפגשת עם שמחה שלמה של אדם אחר והמורכבות רק גדלה.
עם מרק קוסמי שכזה אנחנו מחפשים פתרון.
הצורך האנושי הוא לפשט, לפתור, לנוע הלאה עם הבנה שהיא בו-זמנית מתאימה בול אבל גם נצחית ומדויקת לכל האספקטים שלי.
כולנו אוהבים לקרוא סטטיסטיקות ולהתמקם מולן, לברר איך זה אצל השכן, להבין מה נורמלי בגודל, באיכות, במספר הפעמים בשבוע, וכמובן להרגיש שאנחנו בצד הנכון של המציאות המינית: בצד הבריא ובעיקר, בצד של אלה שעושים את זה. רצוי יותר פעמים מהאחרים.
הצורך למצוא פתרונות טובים לסוגית המיניות הזוגית המקרטעת, מביאה הרבה חוקרים, מורים ומטפלים לנסות לפצח את סוד המשיכה המינית בזוגיות. בעשורים האחרונים נוצרו תאוריות שלחלקנו יוצרות הגיון (טנטרה, פוליאמוריה, אסתר פרל וכו') ומביאות שינוי מהותי ביחס אל המיניות שלנו אבל, לאורך זמן, אותו הגיון מתחבר רק לחלק מסוים במורכבות המינית שלנו וזונח את שאר החלקים.
המורכבות המינית שלנו, והמורכבות של התשוקה בזוגיות היא גדולה כל כך שלפעמים, הניסיונות הללו להפשטה עושים שקט אבל, השנים בזוגיות יגרמו לעוד חלקים להרים ראש כי משיכה מינית היא מצד אחד, משהו חי, פשוט, גולמי, ומצד שני הדבר הכי מסובך שיש.
תשוקה
תשוקה היא הסיבה המרכזית בגללה אנשים מתחילים תהליך. היא באה לידי ביטוי בשאלה 'לאן נעלמה המשיכה המינית ביננו' כשלרוב הבעיטה התהליכית בתחת מגיעה מכיוון המיטה הזוגית הדוממת.
הם מגיעים כדי לפתוח את הנושא הזה בחייהם ועדיין, למרות העשור שאני מבלה בתוך החקר הזה, אין שום נוסחה שהייתי יכולה לנסח לגבי ארוטיקה בזוגיות.
המורכבות גדולה מדי והמרק הקוסמי סמיך מדי.
אם מפרקים לפלחים את מרכיבי משיכה המינית הזוגית, ניתן לגעת בלפחות שבעה אספקטים (ויש עוד) שיושבים בבסיסה.
לפעמים אנחנו יכולים להמשך לאדם אך ורק בשל אספקט אחד אבל, כשמדובר בזוגיות של שנים, לרוב יהיה לנו עסק עם כולם:
משיכה גופנית
משיכה אל הזר או הרחוק
משיכה כימית
משיכה אנרגטית
משיכה קונסטלטיבית
משיכה תהליכית
משיכה רוחנית
ויש עוד.
אין צורך לפרט על משיכה גופנית פיזית או על משיכה כימית מבוססת פרומונים אבל למשל, המשיכה האנרגטית היא זו שקובעת את הטון בהרבה ממערכות היחסים הזוגיות. היא הכריזמה, הרוך או העדנה שמשכו אותנו בתחילת הקשר. היא התחושה הפנימית ששקט לנו עם האדם הזה, מעניין או בטוח, והיא זו שתורגש אחרי כמה חודשים כשנחוש טרן-אוף למול בת הזוג כשהיא ממורמרת וקרבנית או נמשך יותר כשהוא ישטוף כלים ויקשיב למה שסיפרנו על היום שלנו.
גם המשיכה הקונסטלטיבית מרימה ראש בתוך מערכת זוגית של שנים. שם נפגוש את הבעל שמזכיר את האבא, את הרכות שעולה בנו כשהיא אימא נפלאה, ומי שמעמיק תהליכית ומערכתית בחקירת המשיכה הזו יוכל להבין אילו מעגלים לא מודעים מתחברים בתוכנו כשאנחנו עם האדם הספציפי הזה.
המשיכה התהליכית, בדומה לקונסטלטיבית היא הידיעה שמשהו בקשר עם האדם הזה – ולו לתקופה – משרת את ההתפתחות הרגשית שלי וסוגר פינה עם משהו שהייתי צריכ/ה להתחכך בו מקרוב, והמשיכה הרוחנית היא הידיעה העמוקה של החיבור. במשיכה הרוחנית טמונים הסיפורים של אהבה ממבט ראשון ושם הטנטנרה מפגישה את המהויות הגבוהות שלנו.
שלל הרכיבים הללו של התשוקה נוכחים בכל מיניות, ומשיכה מינית מושלמת אמורה לענות על כל המרכיבים הללו.
אחרי בחירת בן / בת הזוג אנחנו מצפים מעצמנו להמשיך להמשך למבנה הגוף של האחר, לריח, לאנרגיה שלו ושאותם חלקים עמוקים במערכת הלא מודעת או הרוחנית ימשיכו לחוש שהחיבור הנוכחי מאפשר את מה שהם זקוקים לו.
האם זה הגיוני? לא ממש.
בכל יום השינויים שקורים בתוכנו- גופנית, רגשית ותודעתית משפיעים עלינו. השינויים שקורים בסביבה שלנו נוגעים בנו, והתשוקה כמובן – נעה ומשתנה.
לפעמים החיבור הנוכחי עדיין מהדהד טוב עם כל אלה, לפעמים רק אספקט אחד בכל גורמי המשיכה מחזיק מיניות זוגית, אבל לרוב, המורכבות מנצחת ומובילה אל הימנעות: הימנעות מלהעמיק בכל זה והימנעות מיחסי מין.
לפעמים זה מרגיש כמו נס ששניים מצליחים להיפגש ולהמשיך לחוש משיכה אחד לשני גם כעבור שנים.
אבל, זה אפשרי.
המורכבות המינית מתנהלת בתוך רבדים לא מודעים בתוכנו והתשוקה שלנו נחה בקרקעית כשלרוב, תהליך עומק מצליח ליצור ריפוי ולשחרר אותה לתוך המציאות .
התמקדות ומיניות
מנקודת מבטי, אין מהלך או פתרון שיתאים לשניים גם אם הנושא המדובר הוא זהה.
גם אם שולה ודנה הגיעו עם הבנה מהותית שאין להן ביטחון בקשר ולכן המיניות כבויה, התהליך שלהן יהיה אחר לחלוטין בגלל המהות ההתמקדותית שלו.
ההתמקדות מאפשרת לכל אחד לארוז חליפת חלל המותאמת בדיוק לו, ולהסכים לשייט במרק הקוסמי של עצמו. אין שתי חליפות חלל זהות ואין או שני מרקים קוסמיים זהים.
תהליך של חקירה עוזר להבין את מרכיבי המרק העצמי שלכם. המפגש עם כל חלק ממרכיבי התשוקה שהיא אתם, יוצרים בהירות וכשמכירים ומבינים כל רכיב, באופן טבעי, המרק מפסיק להיות מרק והופך למרחב שאפשר לנוע בו.
כשאין עמימות, אפשר להבין טוב יותר את המסע שלנו, למה אנחנו זקוקים ומה הדרך.
אבל ההבנה היא רק שלב נוסף. השלב הבא הוא היווצרות קירבה עמוקה אל עצמנו ובדיוק שם נמצאת התשוקה : במרחב הפנוי שנוצר. שם היא מתחילה להתעורר באופן טבעי ובסיום תהליך, הופכת למצפן פנימי שיודע לכוון ולדייק את הגוף.
אצל חלק הקרבה הזו תיצור תחושה קיומית אחרת בעולם, אצל חלק תאפשר יצירה וחיות, ואצל חלק מערכת היחסים הזוגית תשתנה.
כשהמרק הופך למרחב, תשוקה הופכת לחיות ולרוב, דווקא משם, היא שמחה לתרגם את עצמה למיניות זוגית.