Search
  • קטי קמחי

התמקדות ומיניות - הסיפור שלי


ההתמקדות מזמינה לעבוד דרך הגוף, היא מזמינה קבלה רדיקאלית, מהלך אמיץ של כניסה לעומק ועדיין, כמו בכל טיפול, לעיתים רחוקות המתמקד יחוש בנוח להעמיק עם נושאים שקשורים במיניות, לחוש ולשתף בנוגע לתחושות באזור האגן ובאברי המין, ולהנכיח תחושה שקשורה בנושאים מיני.

לכן, כשהטייטל שהצבתי על דלת הקליניקה שלי היה של התמקדות כטיפול מיני, מצאתי את עצמי תוהה איך זה יעבוד.


אל ההתמקדות הגעתי בגיל 37 אחרי שנים של חקירה מינית ספונטנית: התחלתי עם הגוף של עצמי כתל-אביבית מן המניין ואחרי שהתברגנתי לתוך זוגיות וילדים, הפכתי לכתבת לענייני סקס וזוגיות במגזינים ואתרי אינטרנט. יותר מ-10 שנים ראיינתי מומחים, קראתי מאמרים, סקרים וספרים ונגעתי כעיתונאית, בנושאים שקשורים לתפקוד פיזי, זוגי ורגשי. בתוך כך, וכמובן דרך התהליך האישי שלי, למדתי עד כמה המיניות היא אחד מנושאי המפתח של החקר הפנימי.

לאורך שנת ההסמכה שלי בהתמקדות חיפשתי חומרים שקשורים בחיבור בין התמקדות וטיפול מיני. שיערתי שמאחר וההתמקדות מחוברת לעולם הטיפולי, סקסולוגים או מטפלים מיניים בוודאי עשו חיבור אל הכלי המופלא הזה- אבל לא מצאתי שום דבר.

בהמשך שוחחתי עם כמה מהמורים הבכירים בעולם ההתמקדות ומצאתי שיש מורים לטנטרה שחיברו בין התמקדות ותהליכי מודעות טנטרית, אבל מעולם לא נלקחו נושאים מעולם הטיפול המיני כמו: שפיכה מוקדמת, זהות מינית, חוסר תשוקה ועוד – אל מרחב הקליניקה ההתמקדותית.

יכול להיות שתחום טיפולי שקיים מעל 60 שנה בעולם ושולב בכמעט כל תחומי הטיפול לא הגיע אל הטיפול המיני? בהתחלה זה נראה מופרך אבל, ככל שחקרתי והעמקתי עוד הבנתי שאני לבד על השביל: איש לפני לא חיבר בין הפרקטיקה ההתמקדותית והטיפול המיני.


יש אמירה לפיה זה לא שיש לנו רעיון אלא, שלרעיון יש אותנו.

'התמקדות ומיניות' חטפה אותי למסע בו אני שקועה בו עד היום ולא הייתי מסוגלת לעשות זאת בלי תמיכה צמודה של קולגות ושותפים לחקירה, מורים תומכים, סופרוויז'ן והדרכה של טובי המטפלים והממקדים בישראל (דנה גניהר, רונה שפריר, דקלה יובל, דן שאכטר, דני שראל) מורי מעולם הקונסטלציה (ישי גסטר, גלית הרמן ונטע אסולין) מעולם המיניות השמאנית (דוד כהן צדק, סוג'י שמש, אוהד פלא אזרחי, גלעד זהר) והטיפול הזוגי (אמתי מגד, שחר ארז וחברי לקבוצת ההדרכה).


החקירה הובילה אותי בראש ובראשונה אל ההבנה שאני צריכה ללמוד את המיניות של עצמי, את הזוגיות, התשוקות, הכאב, הטראומות והעונג שלי.

לחקור לתוך העבר, לפגוש את החניכה שעברתי, ההורים, הפנטזיות, מערכות היחסים וחלקי הצל.

למדתי עוד על טראומה מינית, קונסטלציה משפחתית וטיפול זוגי. השתתפתי בסדנאות מיניות טנטרית, מיניות שמאנית, וצללתי אל סדנאות, כנסים והרצאות של טובי המורים מהארץ ומהעולם.


בהמשך, הזמנתי חברים לקליניקה להתנסויות ולאט לאט הגוף שלי למד להחזיק את המורכבות שיש בעבודה עם טיפול מיני.

החיבור, כך למדתי על בשרי, בין התמקדות וטיפול מיני הוא מורכב ומזמין נוכחות מודעת לשדות רחבים מאד, אבל, ככל שהתמקדתי ומיקדתי בנושא, הבנתי יותר על השילוב בין השניים ובעיקר:

למדתי על הנכחה של מבוכה ומתח מיני בחדר הטיפולים

למדתי על עבודה עם קבלה רדיקלית סביב נושאים מביכים

למדתי על הכוחות הפועלים בשדה המיני

ובעיקר למדתי להרחיב עוד את הנוכחות הרחבה שלי.

לאורך הדרך ליוויתי אלפי מטופלים בתהליכים שהזמינו אותי להעמיק עוד בחקר ההחזקה של המהלך ולמדתי לזהות טוב יותר למה אני זקוקה – כממקדת - כשהסיטואציה נוגעת בנושאים מורכבים עבורי והיכן הגבולות שלי עוברים.


העניין בעבודה עם מיניות, כפי שיעידו מטפלים נוספים ומנחי סדנאות בתחום, היא האינטימיות שמובלעת במרחב הטיפולי:

בתוך תהליך של חשיפה גם מהמטפל נדרשת אותנטיות והתמסרות מלאה.

העבודה עם מיניות לימדה אותי כמה גמישות, כנות ואנושיות לצד מקצועיות והחזקה ברורה - חיוניים.

מצד אחד, על מנת שהמטופל יוכל לנוע במרחב הרגשי בתחושה של ביטחון, חשובה התחושה שהמטפל עצמו אותנטי ונטול מסיכות אך עם זאת, טיפול מיני הוא מרחב שמבקש מקצועיות, החזקה ברורה של המרחב, גבולות מהודקים וידיעה שלמרות שנדמה שאנחנו במשעול מסודר, בכל רגע אנו עלולים למצוא את עצמינו מדרדרים לתהומות של שחזור הטראומה וחשיפת הכאב.


לתחושתי, הבקשה ממטפל מיני היא כפולה: היה אנושי, אישי, רגיש ונוכח

ובו-זמנית, היה חזק, יודע, מכיל ורגיש - כך שניתן יהיה להרפות.

הבקשה שלרוב אני שומעת למרות שאינה תמיד נאמרת בקול היא: אפשרי לי להרפות בלי להרגיש חשוף, היי אמיצה מספיק כדי לערער את הגבולות שלי אבל אל תגרמי לי לחוש פגיע, עזרי לי להעמיק אל עצמי אבל אל תשאירי את הפגיעות והאנושיות שלך מאחור.


במרחב הזה, קל למצוא מטפלים שמאבדים את הדרך ומטופלים שנפגעו. שני הצדדים מצפים מהתהליך להיות מושלם אבל השדה המיני הוא לא אדמה יציבה בייחוד לא עבור אנשים פגועים. ורובינו נפגענו.

משנת 2009 אני לומדת את הדרך הנכונה: כזו שתייצר מרחב מוחזק, ועדיין תאפשר גמישות ותנועה משתנה.


תהליך של עבודה על מיניות מכיל מאחוריו עבודה על כל המקומות הלא מודעים שהאמינו שלהסתתר מאחורי נושאים מביכים יספק להם מחבוא ניצחי.

הלא מודע שלנו יודע שאל המיניות ננסה לא להגיע ורגשות, או כאבים רבים מתחבאים מאחורי הנושאים הללו. ברגע שנסיט את הוילון, נפגוש מבט של חלקים מאד כואבים, מפוחדים, מאוימים ופגועים, ועלינו לדעת לעבוד איתם כמטפלים, ולהיות מוכנים לפגוש אותם - כמטופלים.

ההזמנה שלי אל מטופל בתחילת הדרך היא לזכור שהמיניות היא רק שער עבורינו. שער המוביל אל עומק רגשי שמבקש תמיכה, ותנועה המבקשת שינוי.


118 views0 comments

Recent Posts

See All